החלטה בתיק בש"א 5215/06

בפני בקשת המבקשת (הנתבעת) בה עותרת היא להתיר לה לזמן לעדות עד נוסף והוא - מר וויליאם רוף מארה"ב. הבקשה הוגשה לאחר גמר ההוכחות ולאחר הגשת סיכומי הצדדים, אולם, בטרם ניתן פסק-הדין והיא נתמכת בתצהירו של ב"כ המבקשת.

המבקשת מנמקת בקשתה בכך, שרק לאחר חקירתו של העד ג'ון אומברגר (שבוצעה במקום מושבו בארה"ב, בעקבות החלטתי מיום 20.06.05 בבש"א 12630/05), נוצר הצורך לסתור טענתו, לפיה "שימש כ'נער שליחויות' בלבד" מטעם המשיב. אמנם דבריו הנ"ל של מר אומברגר היו ידועים למבקשת, מתוך חקירות שביצע חוקר פרטי מטעמה, אולם, עד שמסר מר אומברגר את עדותו בחו"ל, לא יכלו הדברים שאמר לחוקר, לשמש כראיה והוו בגדר עדות מפי השמועה בלבד. אולם, לטענת ב"כ המבקשת, משחזר מר אומברגר על הטענה האמורה, בחקירתו בחו"ל, נוצר הצורך לסתור עדות זו. לשם כך פנתה המבקשת לעו"ד פו, מדרום קרולינה, על מנת שינסה לקבל תצהיר, ממי מהסוחרים המפורטים בנ/4א'-יא. לבסוף הושג תצהירו של מר רוף, הגורס, שמר אומברגר ביצע גם מכירות של יהלומים מתוך מלאי היהלומים שטולטל על-ידו. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי מטרת הגשת הראיה הנוספת הנה, אך ל"חיזוק לסתירה בעדותו של U (הכוונה למר אומברגר (ר-מ)...".

ב"כ המשיב מתנגד נמרצות לבקשה וטוען: כי נתבע אינו רשאי להביא עד הזמה כדי לסתור עד הגנה שהביא בעצמו ומר רוף אמור לסתור עדותו של מר אומברגר המשמש כעד הגנה; כי המועד להבאת עד כזה הנו לפני שהוחל בתהליך הסיכומים ;כי גרסת העד המבוקש עולה בקנה אחד עם גרסת מר אומברגר; כי לא היתה מניעה מלהגיש התצהיר של מר רוף בטרם הגשת הסיכומים, שכן מר אומברגר מסר עדותו עוד ב- 21.9.05. לחילופין, היה ותתקבל הבקשה, עותר המשיב לזמן את מר רוף לחקירה נגדית ולאפשר למשיב, אם יחפוץ, הבאת עדי הזמה.

משיבה על כך המבקשת, כי מר אומברגר לא הווה עד הגנה ואף נחקר בחקירה נגדית על-ידי המבקשת, שהרי הוא עובדו של המשיב הסר למרותו.

אשר לעיתוי הגשת הבקשה - טוען ב"כ המבקשת (בתשובתו מ-26.03.06) כי הליך איתור הסוחרים המנויים במסמך נ/4א'-יא ארך זמן מה, שכן חלקם כבר אינם קיימים וחלקם סרבו ליתן תצהיר.

לאחר שקילת טיעוני הצדדים, שוכנעתי, שמן הראוי לאפשר למבקשת לזמן לעדות את מר רוף. אחד הנימוקים העיקריים שיש לשקול כאשר מוגשת בקשה לזימונו של עד נוסף, לאחר גמר שמיעת הראיות, הנו, האם המבקשת ידעה או יכולה היתה לדעת על קיום הראיה בשלב מוקדם יותר. נימוק נוסף הנו, תרומת העדות הנוספת להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת (ר' למשל ע"א 188/89 עזיאזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה , פ"ד מז (1) 661, 665). לעניין זה אין נפקות ואין צורך להכריע בשאלה אם מדובר בעד הזמה או בעד נוסף מטעם ההגנה. עם זאת, נראה שהאופציה השניה היא הנכונה.

במקרה דנן, מר אומברגר, היה עובדו של המשיב והוא שנכח בעת האירוע עליו מתבססת תביעת המשיב מן המבקשת. ברם המשיב, מטעמים השמורים עמו, בחר שלא לזמנו לעדות. עדות זו חיונית לקבלת תמונה מלאה על נסיבות אירוע שוד היהלומים, שכן משלוח היהלומים נשדד שעה שהיה בחזקתו של מר אומברגר ותחולת הפוליסה שהוציאה המבקשת למשיב תלויה, בין היתר, בנסיבות אירוע השוד ובתפקידו של מר אומברגר בעניין אחזקת היהלומים, שעה שהם נשדדו. כאמור, עדותו של מר אומברגר נגבתה בסופו של דבר בארה"ב, על-ידי ב"כ הצדדים ורק לאחר גבייתה, אפשר היה לראות אם דבק הוא בגרסה שמסר לחוקר מטעם המשיבה. בנסיבות אלו, רק באותו שלב, יכלה המבקשת לשקול זימונו של עד נוסף, לצורך הפרכת חלק מעדות מר אומברגר ולפעול לאיתורם של סוחרים היכולים לעשות כן - איתור שארך זמן מה (וטענה אחרונה זו לא נסתרה).

אשר על כן, הנני נעתרת לבקשה ומאפשרת למבקשת זימונו של מר רוף לחקירה לגבי התצהיר שמבוקש להתיר הגשתו.

לצורך הכרעה באופן חקירתו הנגדית של מר רוף, מוזמנים הצדדים לתזכורת ליום 25.04.06 שעה 08:30 .

אין מניעה שהצדדים יגיעו לכלל הסכמה בעניין זה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לעורכי-הדין אורי אשר וחיים קליר.

ניתנה היום י"ג בניסן, תשס"ו (11 באפריל 2006).

                                                                                רנה משל, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: